פסק-דין בתיק תא"מ 40600-02-12 - פסקדין

לטענת התובעת היא התקשרה עם הנתבע לצורך ביצוע עבודת שיפוץ בביתה. עלות העבודה המוסכמת עמדה ע"ס של 8000 ש"ח. התובעת טוענת כי שילמה סך של 4000 ש"ח לנתבע, אך הנתבע בניגוד למוסכם בין הצדדים, החל בעבודת השיפוץ באיחור ניכר מאשר סוכם בין הצדדים בשל עבודת שיפוץ קודמת שלא סיים, עבד מס' שעות בימים אחדים ובימים אחרים כלל לא התייצב לעבודתו, הגיע לעבודה כאשר הוא בגילופין, ביצע את העבודה בצורה לא מקצועית ואף גרם לנזקים. לטענת התובעת, הנתבע אף עשה שימוש בטלפון המותקן בביתה לצורך שיחותיו הפרטיות. התובעת טוענת כי נאלצה לשלם קנסות לעירייה בשל פסולת בניין אשר הנתבע לא פינה וכן נאלצה לשכור שירותיו של בעל מקצוע אחר לו שולמו 7000 ש"ח נוספים על מנת להשלים את העבודה. התובעת טוענת כי הנתבע אף איים על בנה והוגשה כנגדו תלונה במשטרה בעניין זה. לטענת התובעת היא נדרשה לחיות כחודשיים בלא מקלחת ושירותים בביתה ומשכך עתרה להשבת הכספים אותם שילמה לנתבע, החזר שיחות הטלפון שערך הנתבע על חשבונה , החזר הקנס אותו נדרשה התובעת לשלם לעירייה וכן עתרה התובעת לחייב את הנתבע בגין עוגמת הנפש אשר הייתה מנת חלקה ומכאן תביעתה זו.

הנתבע טען כי התובעת התחייבה לרכוש ולספק את חומרי הבניין לצורך עבודתו, על חשבונה. הנתבע טוען כי סייע בידי התובעת לרכוש את אותם חומרים ונסע עמה, על אף שלא היה מחויב לעשות כן ובכך גרמה התובעת לנתבע לבזבוז ולהוצאות בגין אותן נסיעות. לטענת הנתבע נרכשו חומרי הגלם באיחור ומשכך גרמה התובעת עצמה לאיחור בביצוע עבודות השיפוץ אותם, לטענתו סיים הנתבע, פרט לקישוט חדר האמבטיה בקרמיקה דולפין. לטענת הנתבע, התובעת היא שהפרה את ההסכם ולא שילמה לו את מלוא שכרו. הנתבע טוען כי התובעת ביטלה את ההסכם חד צדדית מבלי לתן לו את ההזדמנות לקיימו. הנתבע טוען עוד כי קמה לו זכות קיזוז בגין הכספים שהתובעת נותרה חבה לו ומאחר וסיכלה את ביצוע ההסכם ולא המציאה את חומרי הגלם בזמן הנדרש, יש לדחות תביעתה.

דיון :

כבר בפתח הדברים יאמר כי ביום 3/7/12 ניתנה החלטתי בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם של הצדדים. התובעת אכן הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ואילו הנתבע על אף ארכות אשר ניתנו לו לא טרח להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ואף לא הגיש כל בקשה בעניין זה ומשכך ניתנה מלוא המשמעות להוראותיה של תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 וכך היה הנתבע מנוע מלהביא עדים מטעמו ולהוכיח טענותיו העובדתיות.

אין חולק על תוכנו של ההסכם בין הצדדים. התובעת העידה על כך במסגרת תצהיר עדותה הראשית (ת/1) והנתבע לא הכחיש זאת כי סוכם בין הצדדים על שיפוץ אותו יערוך הנתבע עבור התובעת, כאשר התובעת התחייבה לשלם לנתבע סך של 8000 ש"ח ולספק את חומרי הגלם לצורך ביצוע השיפוץ. הנתבע מצדו, התחייב בהתאם לעדות התובעת אשר לא נסתרה, לסיים את השיפוץ בתוך 14 יום (ראה עמ' 2 שורות 24-25 לפרוטוקול).

בעוד הנתבע טען כי סיים את השיפוץ, העלו עדות התובעת ועדות שני העדים הנוספים מטעמה (ת/2 ות/4) כמו גם התמונות אשר צולמו בבית התובעת לאחר עזיבת הנתבע את המקום (ת/3) כי השיפוץ לא נסתיים, בניגוד לטענת הנתבע. כעולה מחומר הראיות דלעיל, הנתבע עזב את המקום כאשר השיפוץ לא הושלם בניגוד לאשר התחייב בהסכם בינו לבין התובעת.

יתרה מזו, כעולה מעדויות התובעת ומר אנדריי זולוטוב, הנתבע לא הקפיד על עבודה מסודרת ורציפה, פעמים היה בא ופעמים לא הגיע, עבד שעות בודדות בלבד ולעיתים אף הגיע בגילופין לעבודה.

מן האמור לעיל עולה כי ההסכם בין הצדדים הופר.

הנתבע טען כי התובעת היא אשר הפרה את ההסכם, בכך שלא דאגה להספקת חומרי גלם לצורך ביצוע עבודות השיפוץ בזמן ובכך שלא שילמה את שכרו במלואו. אלא שלטענות אלו לא הובאו כל ראיות מטעמו של הנתבע והתובעת עצמה העידה כי שילמה מחצית שכרו של הנתבע ולא השלימה את התשלום נוכח הפרת ההסכם בידי הנתבע.

סעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970 קובע כי " הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית".  ואכן כעולה הן מעדות התובעת והנתבע בכתב הגנתו אינו מכחיש זאת, הודיעה התובעת לנתבע אודות ביטול ההסכם ואסרה עליו להיכנס עוד אל ביתה.

סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע  כי

"(א)    משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך"

הזכות להשבה קמה עם ביטול החוזה מחמת הפרתו.

ראה בעע"א 423/80 אבדני נ. קסוטו פ"ד לז (1) 701.

הנה כי כן, על הנתבע להשיב לידיה של התובעת את אשר קיבל מידיה, דהיינו סך של 4000 ש"ח ואילו על תובעת להשיב לידיו את חלף עבודתו אשר ביצע בכל זאת בביתה, בטרם בוטל ההסכם. התובעת המציאה ראיות לפיהן סיימה את השיפוץ בביתה באמצעות בעל מקצוע אחר בשם "יגאל שירותים כלליים" בסך של 7000 ש"ח (חשבונית מס 207 אשר הוגשה במצורף לת/1). עלות השיפוץ כולו הוערכה בידי הצדדים בסך של 8000 ש"ח ומכאן שחלקו של הנתבע בעבודה אשר בוצעה בבית התובעת עומד ע"ס של 1000 ש"ח בלבד. על התובעת חלה איפוא החובה במסגרת ההשבה , עפ"י הוראותיו של 9 לחוק החוזים, להשיב לנתבע סך של 1000 ש"ח בגין עבודתו.

יש לחייב את הנתבע איפוא בתשלום השבה של מה שקיבל מהתובעת בגין רכיב זה בניכוי הסך המגיע לו ממנה, בסך של 3000 ש"ח.

התובעת טוענת כי הנתבע גרם בעבודתו לנזקים דוגמת חור שנקב בדירת התובעת וחדר לדירת השכנה והותרת פסולת בניין בגין פינויה נדרשה התובעת לשלם סך של 200 ש"ח. התובעת המציאה אף קבלה בגין התשלום לעיריית כרמיאל (נספח לת/1) ותמונות המעידות על החור אשר נפער בתקרת השכנה(ת/3). טענת התובעת בעניין זה לא הופרכה בידי הנתבע ולמעשה התובעת כלל לא נשאלה אודות עניין זה.